מאת ג’וף רוברטס
לנושא הסובייקטיביות יש נטייה למצוא בדיונים על השיטה כי פיתוח גוף נשפט הרבה יותר מכל סוג של נושא אחר. כמו כן, לעתים קרובות נאמר כי מופעי ג’רזי פלומיננסה פיתוח גוף נשפטים על סמך דרישות מסוימות של אנשי מקצוע מיומנים, ללא השפעות חיצוניות. אם אתה מאמין לתיאור האחרון, היית מככב ביעילות יחד עם ג’ק ניקולסון באחד עף מעל קן הקוקיה. למעשה, כאשר נשקלים את כל האלמנטים, ניתן להסכים את המילה הסובייקטיביות, שכן היא מקשרת לשיפוט פיתוח גוף, משמשת רק כדי להסוות את השפעת ההשפעות החיצוניות כמו גם רגשות אישיים. ללא ספק ישנם מספר היבטים מחוץ לגוף של ספורטאי שיכולים להשפיע על המיקומים שלו. למרות מה ש 99% מהמבקרים חושבים, אני לא מתייחס לחלוטין לפוליטיקה. במקום זאת, אני מתייחס לאלמנט האנושי של שיפוט מופע פיתוח גוף. השיטה היחידה להיפטר לחלוטין מההשפעות החיצוניות הללו, הייתה איכשהו שהשיפוט יעשה על ידי יצרנית אוטונומית מסוג כלשהו. ככל שאני מכבד את הבחור כמו סטיב ג’רזי ספורטינג בראגה וויינברגר כמו גם שופטים אחרים של פיתוח גוף ברמה העילית, בנוסף לכמות העבודה האדירה שהם עושים, הם עדיין בני אדם עם רגשות אנושיים.
שיפור עצום ממופע אחד למשנהו הוא אחת המון נסיבות שיכולות להשפיע לטובה על ספורטאים שמציבים. המצב מעניין, ג’יי קאטלר בשנת 2009, כמו גם קאי גרין בשנת 2012. ג’יי, שיצא מכמה מופעים חסרי דעות, הופיע ככל הנראה במיטבו בכל הזמנים בשנת 2009. התערוכות הרעות לשעבר אלה בהחלט השפיעו בדיוק על האופן בו בדיוק שופטים כמו גם אוהדים כאחד בדקו את קאטלר באותו יום. אל תבינו אותי לא נכון, ג’יי היה האלוף הראוי לתוכנית ללא עוררין. עם זאת, הסירח רַעְיוֹן. האם הביצוע הזה של ג’יי קאטלר היה מפעיל כמה שיותר מהומה אילו היה במצב פנטסטי מספר שנים ברציפות שקדמו לו? לא סביר. קאי גרין נהנה ממספר דומה שאינו קשור לדיון במר אולימפיה 2012. לאחר שנכנס גם כבד כמו גם מעט נפוח בניסיון למצוא מספר מופעים ברציפות, קאי נכנס לאולימפיה בהרבה בהרבה מכפי שהיה שנים, נראה יעיל ביותר. נראה שזה מזעזע שופטים כמו גם מעריצים כאחד להאמין שהוא נראה הרבה יותר טוב ממה שהוא באמת עשה, כמו גם הרבה אפילו קאי ניצח את פיל כשנשאל לאחר שיפוט קדום. בודק תמונות, או את כרטיסי הניקוד לצורך העניין, המופע לא היה כל כך קרוב. עם זאת, זה הוצג כאחת משיחות הטלפון הקרובות ביותר בהיסטוריה של אולימפיה על ידי המון מבפני שוק. במציאות, פלג גופו העליון של פיל היה קשה יותר מזה של קאי, כמו גם בצילום השרירי ביותר, קאי נראה כמו משקל בינוני של NPC ליד פיל, אטם את הניצחון השני של האולימפיה של פיל.
שום דבר לא מושך את הלב של חובב ספורט מיתרי כמו ספורטאי שמתגבר על פציעה קשה או מחלת בריאות ובריאות אחרת, כאשר שוב עושה במיטבו. אפילו הרבה יותר מאשר לבצע שיפור עצום ממופע למופע, להתגבר על פציעה כמו גם להופיע פנטסטית זמן קצר לאחר שתוכל להשפיע רבות על השיטה שנתפס ספורטאי. מלבד טייגר וודס שזכה בארה”ב הפתוחה, לכל דבר ועניין כמו גם למטרות, רגל פגומה, הקאמבק המרובע של הסניף וורן בארנולד 2012 הוא ככל הנראה המצוין בכל הזמנים. סליחה אוהדי אדריאן פיטרסון. כולם כמו גם אחיהם הבינו שהסניף מנסה לעשות את הקאמבק הגדול ביותר של הפציעות שהספורט ראה אי פעם. הם גם הבינו שהאפשרויות שלו לזכות היו רזות יותר מאשר עיצוב הטריק של ויקטוריה טרי מהפרסום של ארוחות פרסום. אם המופע היה קרוב, שהיה זה בין סניף כמו גם דניס, האם יתכן שלסיפור הקאמבק יוצא הדופן הזה היה אפס הנושא על איזה ספורטאי השופטים נשענו לבחירה? ג’רזי ווסטהאם יונייטד בואו נהיה כנים, אפילו יצרנית אוטונומית עשויה להישען לעבר סניף במצב זה.
הרבה ניכרים מכל ההשפעות החיצוניות על התוצאה של מופע פיתוח גוף הוא הלך הרוח הכללי של הספורטאים, בנוסף לכבודם, או היעדרם, עבור השופטים. לא קשה לראות בדיוק איך הסיפור של A בא מכלום, איש בית צנוע, עשוי לספק לספורטאי יתרון על סיפורו של מרוכז עצמי, שנולד לעושר, מתחרה לא מכבד. רעיון זה הוא הבסיס לרוקי, סרט האגרוף הגדול ביותר בכל הזמנים, בנוסף לספרים רבים שמעוררים רגש, סרטים, כמו גם תכניות טלוויזיה. ביחס לפיתוח גוף, הקאי גרין כמו גם סיפור פיל הית ‘נוגעים לתודעה, הרבה בעיקר במר אולימפיה 2013. זה לא לציין כי פילהית ‘מרוכז בעצמו או לא מכבד, אולם הרבה מאוד מעריצים בהחלט רואים אותו. האם חינוכו הצנוע של קאי, כמו גם הרבה יותר חשוב, לתפקודו המוגזם מאוד בדור ברזל יש מה לעשות עם האמת שהוא שם לפני הזאב הטוב ביותר של דניס שראינו אי פעם? אני מאמין שהתגובה יחסית ברורה. כולם ראו את ההשפעה הקולוסלית שהיו לתפקידי התמונות המוגזמים האלה על בסיס המעריצים של קאי, בנוסף להולדתם של כמה אלפי שונאי פיל הית ‘החדשים, אז למה לא?
ספורטאי אחד שלעתים קרובות היה מקבל את הסוף הקצר של מקל השיפוט בזמן שהוא טוען היה “עולם” האריס. וויל האריס לא היה ביישני כשזה נוגע להתלונן על מיקומים, משהו שהוא עשה על בסיס שגרתי. האם האריס עשוי להיראות גם בראיונות רבים המציגים כיף אצל השופטים, כמו גם לא מכבד אותם באופן בוטה. הקו “זה כמו כל הסופגניות שאוכלות אנשים בחזית”, מסדרת האולימפיה הישנה של גוף Bodybuilding.com, נוגע לתודעה. האם יש קשר בין הלך הרוח הבלתי נעים של וויל כלפי השופטים כמו גם גימוריו לכאורה מחוץ למיקום? אתה מבין מה הם אומרים, אם זה נראה כמו ברווז, שוחה כמו ברווז, כמו גם קוואקים כמו ברווז, סביר להניח שזה יהיה האריס. לי כומר כמו גם טוני פרימן הם מפתחי גוף מומחים מנוסים שאינם בהכרח “דפוקים” במקומותיהם, אולם בהחלט לעולם לא מקבלים שום סוג של מתנות. באופן לא מפתיע, שני הבחור הזה הביעו בפומבי מורת רוח ביחס למקומותיהם, בנוסף לכל סגנון השיפוט בכלל.
במבט ראשון מאוד, עובדות אלה נראות כמו נושא לגיטימי שצריך לתקן. עם זאת, הם הופכים את פיתוח הגוף למרתק הרבה יותר כמו גם ייחודי, כמו זה או לא. מרכיב אחד בפיתוח גוף שמגדיר אותו מלבד המון ענפי ספורט אחרים הוא המידה בה אנו מסוגלים לגלות על הספורטאים החיים האישיים, כמו גם על חינוך. בפיתוח גוף, המעריצים מבינים את הספורטאים ברמה כמעט אישית באמצעות רדיו, מגזין, כמו גם ראיונות מקוונים, כשהם מטפסים על השיטה שלהם במעלה החובבים כמו גם בשורות המקצוען. הוצאת זה עשויה “לתקן” את ההשפעה החיצונית הזו מעט, ובכל זאת היא גם תיפטר מאחד המאפיינים הגדולים ביותר של הספורט שלנו.
